אמרו לי שתמיד טוב להתחיל עם בדיחה, אז הנה:

"שדכן" הוא אחד שמשדך שידוכים ומזווג זיווגים, ומפגיש יחד בחור עם בחורה למטרות היכרות לקראת נישואין. כדי להיות שדכן מוצלח - צריך יצירתיות. איך עובד מוח של שדכן? הא לכם דוגמא.


שדכן אחד ניגש לבחור ואמר לו: יש לי שידוך בשבילך.

ענה לו הבחור: אינני מעוניין להתחתן עדיין, תודה.

אמר לו השדכן: אבל כאן יש משהו מיוחד, זו הבת של ביל גייטס, האדם העשיר בעולם.

אמר הבחור: אם כך, אני מסכים!

אחר כך ניגש השדכן לביל גייטס, ואמר לו: יש לי שידוך עבור הבת שלך.

ענה לו ביל גייטס: לא תודה, הבת שלי עדיין אינה מעוניינת להתחתן.

אמר לו השדכן: אבל כאן מדובר בבחור מיוחד, הוא הסגן של מנהל הבנק העולמי.

אמר ביל גייטס: ככה? אם כן, אני מסכים.

אחר כך המשיך מיודענו למנהל הבנק העולמי ואמר לו: יש לי מישהו שרוצה להיות סגן שלך.

אמר המנהל: כבר יש לי סגן ואינני זקוק לעוד אחד, תודה.

אמר לו השדכן: אבל מדובר פה במישהו מיוחד, זהו חתנו של ביל גייטס...

"ככה?", אמר המנהל - "אם כך, אני מסכים!"


אחת הדרכים היעילות ביותר להרוס בדיחה היא כשאחרי שמציגים אותה - מסבירים למה היא מצחיקה. אבל תרשו לי לפחות הסבר חלקי.

מצחיק לראות מצב בו כל השלשה למעשה לא היו מעוניינים במה שלשדכן היה להציע, והוא עצמו לא נרתע מכך אלא יצר מצב חדש, והביא לידי כך שאכן יהיו מעוניינים. נדגיש: הוא לא שכנע אותם לרצות בדבר שלא באמת רצו, אלא יצר מצב חדש, בו אכן שמחו כולם בתוצאה.


***

ולענייננו...

כל אחד רוצה מצב שישמח אותו. שהכל יסתדר, שהפרנסה תהיה מצויה בשפע, שכולם יהיו בריאים, שכל בני המשפחה תמיד יתייחסו במלוא האהבה והכבוד זה לזה בלי שום מתח ומריבות...

שהמשיח יגיע...

ומה לעשות, ולפעמים המצב האידיאלי הנ"ל מבושש להגיע?

אז איך אפשר להתמודד עם מצב עקשן כזה שאינו מתקן את עצמו, אלא מביא את כל קשיי ונפתולי החיים - עליות וגם ירידות, הצלחות וגם כישלונות, אהבה - וגם שנאה... מה עושים?

ובכן, אפשר ללמוד כמה פרקי חכמה מהשדכן שבבדיחה.

אין לחכות שהכל יסתדר. לא להמתין עד שהכל יהיה רק טוב - טוב - טוב, ורק אז לשמוח. אלא, מומלץ להיות יצירתי. לנקוט יוזמה. להפוך את הקערה על פיה וללמוד איך יוצרים מצבים שבהם אפשר לשמוח, גם לפני שכל העולם מתקן את עצמו.

לחובבי שפה גבוהה - להיות 'אקטיבי' ולא 'פסיבי'. תמיד יש מה לעשות. אפשר לשיר ניגון משמח. להגיד "שלום" בצורה חביבה למישהו שיעריך את זה. לעצום את העיניים ולתאר במחשבה אינטנסיבית איך הלב רוקד. לכתוב מאמר על הנושא: "איך לשמוח" (זה עובד, לפעמים אפילו אני עושה את זה).

הכלל הוא: להיות 'פעיל' ולא 'סביל'.

וזה כלל גדול בחיים, גם ב'יצירת' שמחה, וגם בעוד שטחים רבים ומגוונים.

נסו, ותראו כמה טוב זה עושה על הנשמה!

ואגב, נא לעמוד בקשר; יש לי שידוך מושלם בשבילכם, גם אם לא ידעתם שאתם צריכים...